גבולות אחריות פלטפורמת הפייסבוק לפרסום לשון הרע על ידי משתמשים - LBA LAW

גבולות אחריות פלטפורמת הפייסבוק לפרסום לשון הרע על ידי משתמשים

פורסם ע"י :

שתף :

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

גם שנים אחרי שהוקמה, פייסבוק היא עודנה הפלטפורמה הבלתי מעורערת לחילופי מידע.

לאחרונה ניכרת עליה בהגשת תביעות נגד פייסבוק, על ידי משתמשים, שטוענים שהפלטפורמה אחראית לפרסומים שבוצעו בה נגדם על ידי משתמשים אחרים.

בניגוד לעבר, כיום קיימת אפשרות לנהל הליכים משפטיים נגד פייסבוק בישראל. התובעים הישראלים, שאת חלקם אני מייצג, נסמכים על פסיקות שונות של בתי המשפט בישראל ועדכון תנאי השימוש של החברה, שמאפשרים למשתמשים הישראלים לתבוע את פייסבוק ארה"ב – Facebook inc בישראל.

גבולות אחריות הפלטפורמה לפרסום לשון הרע שבוצע בה נדונה לאחרונה, במסגרת תביעה של אדם שטען כי פייסבוק אחראית לפרסום לשון הרע שבוצע נגדו בדף העסקי שהוא מפעיל.

הרקע למקרה היה פרסום תומך שפרסם אותו בעל עסק, במפגע שביצע פיגוע בישראל. בעקבות אותו פוסט, ספג בעל העסק ביקורות שליליות רבות בדף העסקי שלו, מאנשים שכלל לא השתמשו בשירותיו.

במקביל, כתוצאה מאותו פוסט, פייסבוק חסמה את הפרופיל שלו ומנעה ממנו, לטענתו, את היכולת להתגונן כלפי הביקורות השליליות שספג.

בעל העסק הגיש תביעת לשון הרע נגד חמישה אנשים שהעלו ביקורות לדף שלו וכן נגד פייסבוק. התובע טען, כי פייסבוק אחראית בעקיפין לפרסומים השליליים ולפגיעה במוניטין העסקי שלו, כיוון שלא הסירה את הפרסומים.

פייסבוק, מצידה, הגיבה לטענות התובע בכך שאין לה קשר לחמשת הנתבעים או לביקורות שספג התובע.
נוסף על כך, נטען על ידה, שהוא מעולם לא חשף בפניה את הפרסומים השליליים נושא התביעה ולא התלונן עליהם באופן ספציפי.

בפסק הדין נקבע שפייסבוק משמשת כפלטפורמה להעברת מידע ולא כיוצרת תוכן ולכן ואינה נדרשת לפקח מראש על התוכן שמפורסם במסגרתה.

האחריות לחשיפת עוול או פרסום לשון הרע, אם נעשו, מוטלת על הנפגע ולא אוטומטית על פייסבוק. דהיינו, פייסבוק לא אחראית לעקוב ולנטר פרסומים ולהסירם, לפני שפונים אליה בעניין.

עם זאת, נקבע כי ניתן יהיה להטיל על פייסבוק אחריות לפרסומים, ככל שלא פעלה בהתאם לנוהל המכונה "הודעה והסרה".

נוהל זה קובע שלושה מבחנים: הראשון הוא ידיעה בפועל, כשהנפגע מתלונן באופן ישיר על פרסום מסוים בפני הפלטפורמה הרלוונטית. המבחן השני בוחן את מידת הפגיעה שגורם הפרסום והשלישי דן בשאלה האם הפלטפורמה אכן יכולה למנוע את הפגיעה באופן סביר.

במקרה הספציפי הזה, התביעה נדחתה, כיוון שלא הוכחה פניה מקדימה של התובע לפייסבוק והיה ספק אם הפרסומים נושא התביעה עלו כלל כדי לשון הרע.

רוצים להתייעץ על סוגיה משפטית הקשורה לפייסבוק? מוזמנים לפנות למשרדי בטלפון 03-9283737

שתף :

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
כל הזכויות שמורות לעורך הדין ליאור בן ארי ©